4 הערות מפאריז

 

את הימים האחרונים ביליתי בפאריז. בעיקר, עבדתי שם על תרגומים מ"וולוף" (שזו השפה בסנגל) לאנגלית בשביל הסרט החדש שלי "המלך לאטי הראשון", אבל גם ראיתי ונשמתי עיר אחרת, עיר שאני מאוד אוהב. בכל פעם שאני יוצא מפאריז אני מקפיד לקנות כמות כרטיסי רכבת תחתית שתשאיר לי בארנק כרטיסים לפעם הבאה. תמיד אני חושב שזה דבר אופטימי להניח שתהייה פעם הבאה. הפעם, אני ממש מקווה שהתקרבתי לפאריז, אני מאוד רוצה לעבור לגור שם לתקופה. אם למישהו יש משהו מעניין להציע לי לגבי פאריז, החודשים הקרובים הם תקופה נהדרת לעשות את זה. אני מחפש מה התירוץ שבשבילו אני אעבור לגור בפאריז ואוכל לקנות חופשי חודשי למטרו במקום "קרנה".

הביקור הזה בפאריז, העלה אצלי בפעם הראשונה את המחשבה שאולי זה מזל גדול שאין רכבת תחתית בתל-אביב. הפריזאים, כמו סינדרלות קטנות, חוזרים הביתה עם המטרו האחרון מה שמקבע את השעה 12:45 כשעה שבה נגמרים רוב חיי הלילה בעיר. להפקיד את זמן כיבוי האורות של העיר שלך בידי מנכ"ל של חברת רכבות זה טירוף מוחלט.

יש דרגות פלצנות שככל הנראה לעולם לא נגיע אליהן בתל-אביב. הסתובבתי עם חברי הצרפתי המעודכן והמבין (שלבש ג'ינס שאליו מחובר השלט של האייפוד שלו), והוא לקח אותי לאחת מהחנויות הכי מעוצבות שראיתי מימי, היה שם הכל- שעונים, וילונות, די.וי.די, תכשיטים, בגדים. שאלתי: " מה זה החנות הזאת?" הוא אמר:" זו חנות קונספט", "כן, אבל מה הקונספט?" "הקונפסט הוא שכל דבר שיש בחנות הזו יהיה באופנה בעוד שלושה חודשים מהיום", והוסיף " למטה יש waterbar, רוצה לשבת שם?" שאלתי: "אני רוצה לראות, מה זה? " כשאני מדמיין באר קונספט ייחודי שכולו עשוי ממיטות מיים ומעוצב כמו לונה-גל קטן. "אין מה לראות, זה באר לאניני טעם, יש בו יותר מ-100 סוגים שונים של מיים מינרלים מכל רחבי העולם". לצערי, אני חושש שזו לא היתה בדיחה סטייל "קפה כאילו" התל-אביבי, והיו שם הרבה אנשים שהתייחסו לבאר הזה מאוד ברצינות.

את עבודת האמנות הכי מעניינת השבוע פגשתי בתערוכה של הקולנוען והאמן האיראני עבאס קיארוסטמי במרכז פומפידו. העבודה ששמה “sleepers” מוקרנת על רצפת המוזיאון. זהו סרט שהאורך המוצהר שלו הוא 94 דקות ומצולם בו זוג אנשים ישנים במיטה מאוד לבנה עם מצעים מאוד לבנים בשוט אחד ממצלמה הממוקמת מעל המיטה. הם בעיקר ישנים, אבל משהו באינטימיות הזו שלהם מעורר חשק להישכב לידם על רצפת המוזיאון ולישון. אחרי 10 דקות של צפייה מהופנטת בנשימות שלהם, הבחורה התעוררה פתאום, היא קמה מהמיטה, והספיקה להפריד את התחתונים מהחריץ לפני שיצאה מהפריים כדי להשתין ואחר-כך חזרה לתוך המיטה והמשיכה לישון. לצערי, לא יכולתי להישאר במוזיאון לאורך כל העבודה הזו, אבל אם מישהו נקלע לשם, אני אשמח אם הוא יספר לי האם קרה עוד משהו מסעיר בין בני הזוג הישנים במיטה הלבנה או שהייתי מאוד בר-מזל על שהספקתי לפחות לחזות בבחורה ההולכת לשירותים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רייוי   ביום 10 בנובמבר 2007 בשעה 7:59

    תגיד, גם אלו עם הג'ינס שמתחבר לאייפוד הופכים להיות סינדרלות מטרו או שיש להם קומבינות אחרות ואולי קלטת מה הן- אופניים? [בכפור הזה?]
    מוניות? [יש כזה דבר במחיר אפשרי?]
    מה הם עושים בתכלס ?
    יהיה נחמד לקרוא עוד הרפתקאות מפאריס :)
    והסרט בהחלט מעורר תיאבון
    תעשה חיים :)

  • אתי   ביום 10 בנובמבר 2007 בשעה 20:18

    את הקרנה כי לחודשי יש זמן תפוגה והקרנה תמיד טוב ל"פעם הבאה"
    עוד על פאריז כאן
    http://www.notes.co.il/eti/38277.asp

  • נתי   ביום 10 בנובמבר 2007 בשעה 22:33

    איזה כיף פאריז. תענוג.
    הייתי שם רק פעם אחד אבל זו בהחלט עיר ממכרת.
    למרות שמי שלא מדבר צרפתית עלול להרגיש שם זר מדי

  • אודי שרבני   ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 11:55

    עזוב,
    אני חושב שג'ינס שמחובר אליו השלט של האייפוד (?) זה בסך הכל דרך שלהם להתמודד עם זה שאין להם רס"רים עם מירס שצמוד עם מתקן פלסטיק במותן

  • אורי   ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 12:33

    דווקא עניין האופניים נכנס שם חזק' עם פרויקט השכרת האופניים של עיריית פאריז, מה שלא משנה את העובדה התרבותית שהכל בכל-זאת נסגר עם המטרו.
    לאודי- אם יש לך עבודה בשבילי בתור רס"ר שם, גם הולך.
    לנתי- ברגעים אילו ממש עובדים גם על הצרפתית.

  • ליאת   ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 17:32

    א,
    אל תהיה כזה כבד! הוא לקח אותך ל"קולט", אחת החנויות הכי מדהימות בעולם. ובר המים הוא משהו משהו, הזמנתי שם "עין גדי" רק בשביל הקטע

    העיקר שחזרת בשלום,
    ל

  • אורי   ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 21:52

    צודקת, כשהייתי שם זה נורא הצחיק אותי, איכשהו בפוסט זה יצא כבד.

  • עלמה   ביום 13 בנובמבר 2007 בשעה 0:55

    אכן מטריד העניין הזה של חיי הלילה של פריז. אני נוחתת שם בחודש הבא בשעה הבלתי מתקבלת על הדעת (במונחים אירופים) אחת וחצי בבוקר, וככל הנראה איאלץ לדחות את הצורך לבחון את השינויים שחלו בחיי הלילה של העיר לשעות שגרתיות יותר.

    אם חיפשת תירוצים לבקר בפריז, אתה מוזמן להצטרף.

  • אורי   ביום 13 בנובמבר 2007 בשעה 10:34

    אני מחפש תירוצים לגור שם.
    אבל אני אשקול ברצינות להצטרף אלייך גם לביקור…

  • רמירז   ביום 26 בנובמבר 2007 בשעה 11:49

    איזה כיף לך!
    ולעזאזל, איך הזמן רץ לי. נדמה שרק לפני כמה ימים אמרת שאתה עומד לנסוע… החיים האלה זה משהו.

    הייתי מת שתראה איזה סרטון קצר שביימתי לאחרונה.

    הלוואי עלי פריז…

  • אורי   ביום 26 בנובמבר 2007 בשעה 16:42

    פאריז, שדרות, זה די דומה בסה"כ.
    תגיד כשאתה בא לת"א, נארגן הקרנה לסרט הקצר שלך.

  • רמירז   ביום 29 בנובמבר 2007 בשעה 12:49

    מגיע היום

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*

Current day month [email protected] *