מ××– ×©× ×’×ž×¨ סמסטר ×', והפסקתי להיות מחויבת ללו"×– ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” (× ×•×ª×¨×” רק הכותרת החמקמקה שעדיין מוקפת בהילה מיסטית ×ž×‘×—×™× ×ª×™, של "מחקר"), הת×פשר לי להתמסר ב×ופן ×ž×œ× ×™×•×ª×¨ ×œ× ×˜×™×™×” ×ובססיבית-×סתטית ×™×©× ×” שלי "לבקר בעולמות". ×”×™×•×ž×™×•× ×”×ª× ×§×” ממחויבויות ×—×™×¦×•× ×™×•×ª, ו×× ×™ × ×”×¤×›×ª×™ להיות ×”×חר×ית הבלעדית לצבוע ×ת הלוח הריק של השבוע הקרוב (כל שבוע מחדש) ב"התרחשויות", שרצוי שכמה שיותר מהן יהיו ×‘×¦×‘×¢×™× ×—×“×©×™× (×œ× ×œ×—×™× × ×¢×•×œ× ×”×“×™×ž×•×™×™× ×©×œ×™ ש×ול מ'גוגל ×§×œ× ×“×¨').
×›×ן צריכה ×œ×‘×•× ×¨×©×™×ž×” של דוגמ×ות, ובהחלט יש ×›×–×ת – ×בל ×”×¤× ×§×¡× ×•×ª הפומבית ×”×–×ת מרגישה לי מדי כמו שיווק עצמי כדי לערוך ×ותה ב×ופן עד כדי כך מפורש. ××– × ×¨××” לי שדוגמ×ות ×™×™× ×ª× ×• בגוף הטקסט ×× ×™×”×™×” צורך. רק כדי שבכל ×–×ת ×™×”×™×” משהו להחזיק בר×ש – ×ספר שבפסח ביליתי שבוע במדבר ×¢× ×›-200 ×‘× ×™ 30+ ×©×¨×•×‘× ×ž×©×ª×™×™×›×™× ×œ×¢× ×£ ×–×” ×ו ×חר של קהילת ×”× ×™×• ××™×™×’' של ישר×ל (תחת הכותרת המסתורית '×”×ž×—× ×”').
החוויות הללו עבורי, כפי שכבר כתבתי, הן בר×ש ובר××©×•× ×” ×סתטיות. כלומר, ×× ×™ שו×בת ×יזושהי ×”× ××” בלתי × ×™×ª× ×ª להמללה ולמעשה ×œ× ×›×œ כך ×ישית, מהתחושה של "להיות בתוך צבע חדש". × ×™×ª×Ÿ ×œ×§×¨×•× ×œ×–×” "ללמוד על העול×", ×בל × ×¨××” לי שכותרת מהסוג ×”×–×” יוצרת דגש מוטעה על מימד ××™× ×¤×•×¨×ž×˜×™×‘×™, בעוד שמה ×©×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×ותי ×”×•× ×”×ž×™×ž×“ החווייתי. לכן ×’× ××©×ª×¢×ž× ×ž×œ×©×ž×•×¢ ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×ž×¡×¤×¨×™× ×¢×œ התצפית שלה×, ×בל הייתי שמחה ×œ× ×›×•×— בתצפית ×‘×ž×§×•×ž× (חוץ מזה, כמובן, ×× ×™ ×’× ×©×•×בת ×”× ××” ×סתטית ×ž×œ×”×ª×‘×•× ×Ÿ ב×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×ž×“×‘×¨×™× ×›×™×•×•×Ÿ שזה כשלעצמו ×—×™ בתוך '×¢×•×œ× ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™×”'). לחילופין, ×× ×™ מ×בדת ×¢× ×™×™×Ÿ ×›×שר ×× ×™ "מבקרת" ב×ותה חוויה יותר ×ž×¤×¢× ×חת–פעמיי×, ×ו כשמדובר על חוויה מתמשכת – ש××– ×× ×™ בד"×› מפתחת ×ת הדחף לברוח ×חרי כמה ימי×.
במקביל, ×•×‘×©×•× ×” ×ž×”×”×‘× ×” המקובלת של מהי 'חוויה', התפיסה העצמית שלי ×ת עצמי בתוך הסיטו×ציה ×”×™× ×©×œ '×ž×ª×‘×•× × ×ª', ×•×œ× ×©×œ 'משתתפת'. כלומר, ×× ×™ ×ž×ª×‘×•× × ×ª ×—×™×¦×•× ×™×ª, ×בל מבלי × ×™×¡×™×•×Ÿ לפרק ×ת המצי×ות, ×ו להמליל ×ותה – ××œ× ×¨×§ 'לקבל ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×›×¤×™ שה×'.
רוב הזמן × ×•×— לי ×¢× ×–×”.
ועדיין, כמובן, החוויה הטהורה ×”×–×ת של '×ž×ª×‘×•× × ×ª-בלבד' ×œ×¢×™×ª×™× ×§×¨×•×‘×•×ª ×œ× ×‘×מת מת×פשרת. ××ž× × ×™×© ××™×¨×•×¢×™× ×‘×”× × ×™×ª×Ÿ לשמר ×ותה פחות-×ו-יותר (כמו לבקר ×‘×›× ×¡ של ×”×גודה ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™×ª ×ו במפגש ר×ווה של קבוצת הדיבייט של הר הצופי×), ×בל הרבה מה××™×¨×•×¢×™× ×”× ×ž×ž×•×©×›×™× ×ו ×ª×•×‘×¢×™× ×ž×¢×•×¨×‘×•×ª (כמו ×ותו ×ž×—× ×” במדבר, ×ו קטיף ×ª×¤×•×—×™× ×‘×§×™×‘×•×¥ בצפון, ×ו קורס של חודש ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” ×‘×’×¨× ×“×”, ×ו ×’× ×‘×§× ×” מידה קטן יותר – ×רוחת ערב של הקהילה ×”×˜×‘×¢×•× ×™×ª ×¢× ×¢×•×“ שלושה משתתפי×). ×ו ××–, ××™ ×פשר ×©×œ× ×œ×”×ª×¢×ž×ª ×¢× ×”×ž×ª×— הבסיסי שמתרחש כש×× ×™ ×ž×›× ×™×¡×” ×ת עצמי שוב ושוב לעולמות 'זרי×' – המתח ×©× ×•×¦×¨ בפער שבין ×”"עצמיות" שלי (כמובן במרכ×ות), ×יך ש×× ×™ רגילה לתפוס ×ותה ×•×œ×”×ª× ×”×œ במסגרתה, לבין ×”×—×•×§×™× ×©×ž×›×ª×™×‘×” הסיטו×ציה (ובעצ×, ×’× ×–×” במרכ×ות).
עוד ×œ×¤× ×™ ×”× ×¡×™×•×Ÿ להתמודד ×¢× ×”×ž×ª×— – משהו על המרכ×ות: כרגע ×× ×™ ×œ× ×¨×•×¦×” להתחייב על ××¤×™×•× ×™× ×—×ž×•×¨×™× ×©×œ "עצמיות", ×ו של "חוקי הסיטו×ציה". × ×¨××” לי שה×פשרויות ×”×©×•× ×•×ª ל"פתרון" של המתח מבליעות ×”× ×—×•×ª ×©×•× ×•×ª לגבי ×”×§×™×•× ×”×ž×•×‘×—×Ÿ של ×”×™×©×™× ×”×œ×œ×•, והמידה בה × ×™×ª×Ÿ ×œ×ª×—×•× ××•×ª× ×‘×¤×©×˜×•×ª. לצורך ×”×¢× ×™×™×Ÿ × ×§×•×“×ª ×”×ž×•×¦× ×”×™× ××™× ×˜×•×יטיבית – ×× ×™, כש×× ×™ עומדת בליל שישי במעגל ×¢× ×§ של ×¦×¢×™×¨×™× ×¢× ×ž×‘×˜ מזוגג ולבוש וודסטוקי, ×—×¦×™×™× ×ž×§×¤×¦×™× ×‘×¤×¨×ות ×ž×¡×•×›× ×ª סביב מדורה ×¢× ×§×™×ª ×•×©×¨×™× "××™×™×”-××™×™×”-××™×™×”", בפירוש מרגישה פער (בין ×× ×דיש, משועשע ×ו מדוכדך) בין "עצמי" לבין ×”"סיטו×ציה". יהיו ×ותו "עצמי" ו×ותה "סיטו×ציה" מה שיהיו.
××– ר×שית, ×ž×¢×¦× ×§×™×•×ž×• של מתח בכלל, כבר בשלב ×–×” ר×וי לשכוח מה×פשרות של הלימה "טבעית", בין עצמי, לבין הסיטו×ציה. יותר מזה – ×œ× ×¨×§ שברור ×©×”×™× ×ž×•×¤×¨×›×ª כשמדובר בעולמות שמר×ש ×ž×•×’×“×¨×™× ×›-'זרי×', ××– הרי ×’× ×›×©×ž×“×•×‘×¨ בזירות הרבה יותר "פשוטות" – כמו מעגל ×”×—×‘×¨×™× ×”×§×¨×•×‘×™×, ×ו ×פילו בן זוג, × ×יבי לדבר על "הלימה טבעית", וברור שמדובר על ×יזשהו תהליך ×“×™× ×מי ומ×ד ×œ× ×חיד, של "×יחוד" ו"פירוד" בין ×”×¤× ×™× ×œ×—×•×¥.
ל×ור ×–×ת – כביכול – × ×™×ª×Ÿ ×œ× ×§×•×˜ בגישה ×”"×ופטימית" ×ו בזו ×”"פסימית".
לפי זו ×”×ופטימית, ×יזשהו שילוב בין ××™× ×¡×˜×™× ×§×˜ ×œ×›×•×•× ×”, יגרמו לסיטו×ציה לעצב ×ותי (×ו ×ולי "לש×וב" ×ותי), ב×ופן שירחיב ×ת גבולות העצמיות שלי, עד ש×חווה ×ת עצמי ב×ופן ××•×ª× ×˜×™ בסיטו×ציה החדשה (×ך מבלי ל×בד ×ת היכולת לחוות ×ת עצמי ב×ופן ××•×ª× ×˜×™ ×’× ×‘×¡×™×˜×•×ציות ×™×©× ×•×ª ×ו ×חרות).
(×•×”× ×” – עמדה זו כבר ×œ× ×ž×“×‘×¨×ª על "עצמיות" ×חת קבועה ×›×–×ת, ××œ× ×¢×œ משהו הרבה יותר ×“×™× ×מי).
××– ב×יזשהו מישור ×ידי×ולוגי – × ×•×¨× ×”×™×™×ª×™ רוצה שזה מה שיקרה. ×כן בסיטו×ציות ×¢×“×™× ×•×ª יותר, כמו ×—×‘×¨×™× ×§×¨×•×‘×™× ×ו בן זוג (×× ×©×™× ×©×¢×•×‘×¨×™× ×יזשהו "סף-הת×מה" בסיסי), ×× ×™ ×כן מ××ž×™× ×” שזה מה שקורה. למרבה הצער, ×›×©× ×ž×¦××™× ×ž×ª×—×ª ל×ותו סף-הת×מה מסתורי, ×–×” ×œ× ×§×•×¨×” לי. לפחות ×œ× ×‘× ×™×¡×•×— ×”×’×¨× ×“×™×•×–×™ ×”× "ל. כמובן, ש×× ×™ ×ž×©×ª× ×” ומתגמשת, ×בל מכ×ן ללהיות מסוגלת לשיר בהתלהבות מסביב למדורה הדרך רחוקה ביותר. לכן, × ×¨××” לי שכבר ×–× ×—×ª×™ ×ת ×”×ידי×ל ×”×–×”, ו×ולי ×ž×¢×•×œ× ×œ× ×”×—×–×§×ª×™ בו ×‘×›× ×•×ª (ולכן ×’× × ×™×ª×Ÿ לטעון ×›× ×’×“×™ ש×× ×™ מ×ד חלשה ×œ× ×¨×§ ב××™× ×¡×˜×™× ×§×˜, ××œ× ×’× ×‘×›×•×•× ×”).
לפי זו הפסימית, ××– ×œ×¢×•×œ× ×™×™×•×•×ª×¨ פער, ש×× ×™ ×–×” ×× ×™ ×–×” ×× ×™. שהעמדה של הצופה ×”×—×™×¦×•× ×™×ª, מעבר לקיר הזכוכית, ×”×™× ×¤×©×•×˜ 'העמדה שלי בעול×', וזהו. ××– ×–×” קצת מדכדך, בעיקר לבד ב×והל בלילה.
לכן, הייתי רוצה ×œ× ×¡×•×ª להציע ×פשרות שלישית, ×©×”×™× ×יפשהו בין חמקמקה לטריווי×לית, ×בל של××—×¨×•× ×” × ×¨××” לי ש×× ×™ מתחילה להרגיש ×‘× ×•×— בתוכה ושתוכל להוות לי ×יזושהי פשרה בין דחף ×”"× ××ž× ×•×ª העצמית" לתחושת החובה להיות קצת יותר "מעורבת-ב×מת".
שתי ×× ×§×“×•×˜×•×ª לצורך ×”×¢× ×™×™×Ÿ (×•×”× ×” ×× ×™ ×“×•×•×§× × ×•×§×˜×ª ב×פשרות לעצב ×ת עצמי בהת×× ×œ×¡×™×˜×•×ציה, וכותבת ×× ×§×“×•×˜×•×ª ×›× ×’×“ "טבעי", בגלל ש×לו ×”×—×•×§×™× ×©×œ "ההקשר") –
×. ×œ×¤× ×™ כמה שבועות "ישבתי" ×¢× ×§×¨×Ÿ בפרוזדור – ×ž×§×•× ×©×”×•×, ×ž×‘×—×™× ×ª×™, שווה ערך לחלוטין במידת זרותו ×œ×ž×—× ×” × ×™×• ××™×™×’'×™ ×‘× ×’×‘. ×•×“×™×‘×¨× ×• בערך על תחושת הזרות (הזו. שלי). ××– קרן ×מרה, שכל מה שמפריד ×‘×™× ×™ לבין להיות "חלק מהמקו×" ×–×” להגיע ×ליו ברצף כמה ימי×, ×œ× ×•×¤×£ ×œ×©×œ×•× ×œ×‘×¨×ž× ×™×ª ולש×ר ×”"קבועי×" עד ×©×›×•×œ× ×™× ×•×¤×¤×• לי ×œ×©×œ×•× ×‘×—×–×¨×”.
ב. ×‘×ž×—× ×” (×–×” שבמדבר) ×”×™×” בחור ×ž×©×•× ×” למר××”, שהגיע לבדו, וכל ×”×—×™×¦×•× ×™×•×ª שלו הייתה לחלוטין ×œ× ×§×©×•×¨×” לסיטו×ציה – ×”×•× ×›×Ÿ ×”×™×” חברותי ומתקשר (×©×œ× ×›×ž×•× ×™), ×בל שפת הגוף שלו הייתה × ×•×§×©×” (×©×œ× ×›×ž×• ×וסף מורי היוגה ×•×”×ž×˜×¤×œ×™× ×‘××‘× ×™ חן שפרצו במחול ×¡×¤×•× ×˜× ×™ ברגע שהופיעה דרבוקה בסביבה), הדיבור שלו ×”×™×” × ×•×§×©×”, ×”×•× ×”×™×” משקפופר (× ×•, ומכוער), ×•×›×™×•×¦× ×‘×–×” × ×™×ª×Ÿ ×œ×”×©×œ×™× ×œ×‘×“. ×œ×¤× ×™ ×©×‘×•×¢×™×™× ×¨×יתי ×ותו שוב כשביקרתי ×ת קבוצת ווק ×בווט ל×ב (×”×¦×¢×™×¨×™× ×–×’×•×’×™ ×”×¢×™× ×™×™× ×©×ž×§×¤×¦×™× ×ž×¡×‘×™×‘ למדורה), ובסופ"ש ×”×חרון ר×יתי ×ותו שוב בפסטיבל ××§×˜×™×‘×™×–× – בכל ×”×ž×§×¨×™× ×œ×‘×“×•.
הדמות של ×”×× ×§×“×•×˜×” ×”×©× ×™×™×” משמשת ×›×ן, למקרה שזה ×œ× × ×•×¨× ×‘×¨×•×¨, כמר××” לעצמי (הרי ברור שכל ×¤×¢× ×©×× ×™ ר×יתי ×ותו, ×’× ×”×•× ×¨××” ×ותי, ×•× ×•×¨× × ×”× ×™×ª×™ מהעובדה ×©×©× ×™× ×• ×ž×™×™×¦×¨×™× ×חד בשביל ×”×©× ×™ מצי×ות '×ž×•×‘× ×ª מ×ליה' ש×ולי × ×—×•×•×™×ª ×חרת לגמרי ×ž×‘×¤× ×™×).
כלומר, ברור למה ×ž×›×•×•× ×•×ª ×”×× ×§×“×•×˜×•×ª – למעשה, הדמות ×©×”×™× ×× ×™ עוברת סוג של ×”×—×¦× ×” (כלומר, הופכת להיות 'דמות', כבר ×œ× ×¨×§ חוויה סובייקטיבית של עצמיות חסרת צורה), ×•× ×”×™×™×ª חלק מ"הסיפור" ×©×”×•× ×”×¡×™×¤×•×¨ של הסיטו×ציה. ×›×›×–×ת, ×”×™× ×›×‘×¨ ×œ× ×ž×©×”×• ×©× ×¤×¨×“ מה"מצב", ××œ× ×”×™× ×ž×¢×¦×‘×ª ×ת גבולותיו. × ×›×•×Ÿ, ×× ×™ ×œ× ×ž×™ ש"מגדירה" ×ת הסיטו×ציה – הפרוטוטיפ שלה (×”×™× ×ותה בחורה מחוללת לצלילי הדרבוקה במדבר). ×בל ×× ×™ כן מרחיבה ×ת גבולותיה, תופסת ×יזשהי משבצת שברגע ש×× ×™ כבר ×©× × ×”×™×™×ª "ברורה-מ×ליה". (ודימוי בהקשר ×”×–×”: כמו שתמיד בחבורת ×”×™×œ×“×™× ×©×œ ×¡×¨×˜×™× ××ž×¨×™×§× ×™×™× ×™×© ×ת המעצבן/השמן/הפחדן, שלמרות ש×ולי ×¦×•×—×§×™× ×¢×œ×™×• ×ו ×©×”×•× ×œ× ×‘×מת "מבין ×¢× ×™×™×Ÿ", עדיין יש ×ת הבטחון והווד×ות ×©×”×•× "חבר", ×©×”×•× ×—×œ×§ בלתי × ×¤×¨×“ מהקבוצה).
ו×יך ×–×” פותר ×ת בעיית הפער? בעיקר ב×מצעות כך שזה מ×פשר להרפות ×ž×ž× ×”.
×× ×™ ×ž×‘×™× ×” שה'דמות' שלי בתוך הסיטו×ציה, ×”×™× ×‘×¢×¦× ×™×¦×•×¨ ×—×™×¦×•× ×™ לי, ×•×—×™×¦×•× ×™ ×’× ×œ"סיטו×ציה". כלומר, משהו שכבר מתקבל ×›"טבעי" ו"מובן מ×ליו" רק מתוקף היותו. ×”×•× ×œ× × ×—×©×‘ ×œ× ×“×¨×š ×”×ž×•× ×—×™× ×‘×”× ×× ×™ חושבת על עצמי, ×•×œ× ×“×¨×š ×”"×—×•×§×™× ×©×œ הסיטו×ציה" (×©×”× × ×’×–×¨×ª של ××™×–×” גרעין קטן של ×¤×¨×•×˜×•×˜×™×¤×™× ×—×¦×™-×ž×“×•×ž×™×™× ×™×). ×”×•× ×ž×ª×§×‘×œ כפי ×©×”×•× ×¨×§ מתוקף כך ש×× ×™ ש×, מגיעה כבר ברצף לשלושה ×¤×¡×˜×™×‘×œ×™× (×ו לפרוזדור כל ×™×•× ×‘×ž×©×š ×©×‘×•×¢×™×™× [×ת ×–×” ×“×•×•×§× ×œ× ×¢×©×™×ª×™. ×פילו ×œ× ×’×¨×” בתל ×ביב]).
השחרור פה, ×”×•× ×œ× ×©×—×¨×•×¨ (×–×” של הפתרון "×”×ופטימי") מהסוג של ל×מץ לעצמי ×”×ª× ×”×’×•×ª מסוג ×©×•× ×” ×ו להידמות "ב×מת" למי שסביבי, ××œ× – ×–×” שחרור של לקבל ×ת יצור הכל××™×™× ×©× ×•×¦×¨ כש×× ×™ ×ž×ª× ×”×’×ª ב×ופן "טבעי" ×ž×‘×—×™× ×ª×™, ×בל ×‘×¢×¦× ×‘×¨×•×¨ לחלוטין שה×× ×©×™× ×©×ž×—×•×¥ לי ×ª×•×¤×¡×™× ×ותי ×חרת מ×יך ש×× ×™ תופסת ×ת עצמי. כך ×©×™×•×¦× ×©×× ×™ × ×•×¦×¨×ª כדמות מסוג ×חר בסיפור שלה×, ש×ותה ×× ×™ יכולה לקבל ב×ופן בלתי שיפוטי ××œ× "כמות שהי×", ×•×œ×™×”× ×•×ª מהפער ×שר בין ×ותה דמות לבין ×יך ש×× ×™ תופסת ×ת עצמי. ××– ×–×” ×œ× ×‘×“×™×•×§ "ירחיב ×ת גבולות העצמי" שלי, ×× ×× ×—× ×• ×ž×ª×™×™×—×¡×™× ×œ'עצמי' כקול ×”×¤× ×™×ž×™, כדיבור שלי ×¢× ×¢×¦×ž×™ על עצמי. מה שכן, ×–×” יכול קצת להשכיח ×ž×ž× ×™ שבכלל ×§×™×™× "עצמי" ×›×–×”, ×™×פשר לי להרפות ×ž×ž× ×• ולהת×חד קצת (×ו לחוות בו ×–×ž× ×™×ª) ×¢× × ×§×•×“×ª מבט ×—×™×¦×•× ×™×ª, של הורי×ציה "שלי" ×חרי ×©×”×™× ×”×¤×›×” להיות כבר חלק מהסיפור ש×× ×™ ×œ× ×©×•×œ×˜×ª בו, ש×× ×©×™× ××—×¨×™× ×ž×¡×¤×¨×™× ×¢×œ×™×™.
כל ×”×¢× ×™×™×Ÿ מספק סוג של ×”× ××” די דומה ×œ×”× ××” ש×× ×™ מקבלת מ×פייה – כפי שב×פייה יש מין פער פל××™ בין התהליך ×”×˜×›× ×™ של ערבוב המרכיבי×, לתוצר הסופי כפי ×©×”×•× × ×—×•×•×” ×¢"×™ הצופה ×”×—×™×¦×•× ×™×ª (יותר × ×›×•×Ÿ, ×”×וכלת ×”×—×™×¦×•× ×™×ª). כך ×’× ×¤×” יש ×”× ××” מלהיות בעמדה הבו-×–×ž× ×™×ª של להיות ×× ×™-עצמי החווה ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×“×¨×š מערכת ההצדקות ×•×”×¡×™×¤×•×¨×™× ×”×¤×¨×˜×™×™× ×©×œ×™ לגבי עצמי, ושל להיות דמות בסיפור ×—×™×¦×•× ×™ ×בסורדי ×›×–×” (על חבורת ×”×ž×•×–×¨×™× ×”×¤×•×§×“×ª פסטיבלי×), שבו ×’× ×›×‘×¨ ×ין לי שליטה ×•×”×•× ×ž×‘×—×™× ×ª×™ תוצר פל××™ של שלב ערבוב המרכיבי×. (×”× ××” ×¤×˜×¨×•× ×™×ª, יש לציין. ×× ×›×™ ×œ× ×›×™ יש לי ×ª×¨×©×™× ×©×œ ×”×ž×›× ×™×–× ×ž×חורי הקפיצה הפל×ית הזו, ××œ× ×¨×§ ×ת ×¢×¦× ×”×”×›×¨×” בבו-×–×ž× ×™×•×ª של הדברי×)
ודימוי ×חרון לסיכו×: ×”×™×•× 15 ×¡×˜×•×“× ×˜×™×•×ª צעירות (×”×¤×¢× ×œ×©×•×Ÿ ×”× ×§×‘×” ×œ× ×¨×§ ×ž×˜×¢×ž×™× ×¤×ž×™× ×™×¡×˜×™×™×, ×× ×›×™ ×”×™×” ×’× ×¡×˜×•×“× ×˜ ×חד בקהל) רשמו ×‘×¤×—× ×‘×’×•×“×œ טבעי ×ת פלג גופי העליון החשוף. ××– בסוף השיעור × ×™×ª× ×” לי ×”×”×–×“×ž× ×•×ª ×”× ×“×™×¨×” לר×ות 15 ורי×ציות של ×”×’×•×¤× ×™×•×ª שלי ש×ותה ×× ×™ כבר רו××” במר××” לפחות ×¤×¢× ×¤×¢×ž×™×™× ×‘×™×•× ×›×‘×¨ 26 ×©× ×™×. ו×כן – ×œ× ×”×™×™×ª×” ×©×•× ×ž×©×ž×¢×•×ª להיכרות שלי ×¢× ×”×“×ž×•×ª במר××” כשר×יתי ×ת מה שהן ציירו: מדובר ×”×™×” במישהי ×חרת לגמרי מ×שר זו שבמר××”, ויותר מכך, מדובר ×”×™×” ב-15 בחורות מ×ד ×©×•× ×•×ª ×חת ×ž×”×©× ×™×™×”. ו×כן, ×”×”×‘× ×” הזו הייתה משחררת – ×›×™ ×”×™×” ברור ×©×”×’×•×¤× ×™×•×ª שלי ×”×™× ×‘×מת – ×œ× ×“×•×•×§× ×–×ת שבמר××” ×ו ×“×•×•×§× ×–×• שבציורי×.
הערה: כמובן שכל הכתוב מעלה חל ×’× ×¢×œ כל הכתוב מעלה – כלומר, על הפער שבין חוויית הכתיבה שלי וה"× ××ž× ×•×ª העצמית" בתוכה לפרוטוטיפ הכתיבה בתוך ×”"סיטו×ציה" (בלוג. הבלוג הספציפי ×”×–×”).
