בסוף השבוע האחרון נסעתי צפונה וכשעברתי ליד הארובות בחדרה ראיתי פס צהוב של זיהום אוויר. אני מתאר לעצמי שבתל-אביב אנחנו חיים בתוך הפס הזה ובגלל זה לא רואים אותו. בכל-אופן, נזכרתי שפעם כתבתי קטע שעסק בארובות בחדרה ואולי הגיע הזמן להוציא אותו מהבוידעם הממוחשב. כתבתי את הקטע הזה כי חבר שלי (שלאור הצלחת התוכנית אסור לנקוב בשמו) עבד בתוכנית "משפחת קמיצ'לי". הוא סיפר לי על פינה בה אמור אבי המשפחה- משה איבגי להוליך חבורת ילדים משועממים ברחבי המדינה ולספר להם דברים שבכלל לא קשורים אליהם. החלטתי לנסות לכתוב לפינה הזאת.
ארובות בחדרה
איבגי מוביל חבורת ילדים בכיתה א'-ב' בתלבושת אחידה בשדה חרוש ליד חדרה, ברקע רואים את הארובות. ילד אחד קוטף פרחים, ילד אחד מחפש חיפושיות בעשב, וילד אחד מתיישב על החול וחופר בור.
איבגי: אל תסתכלו רק לרצפה, תסתכלו מסביב, שימו לב לשינויים, תראו מתי השמש יורדת. רואים את הארובות האלה? יש לכם רעיון מה זה?
ילד 1: זה סיגריות ענקיות שאיש אחד שקוראים לו אדמה מעשן.
ילד 2: אני לא יודע מה זה, אבל יש פה ריח מגעיל.
איבגי: האמת, גם אני לא בדיוק יודע מה זה, אבל מה שאני כן יודע זה שעד לא מזמן היו פה שתי ארובות ויום אחד בלי שאף אחד שם לב פתאום נהיו שלוש, לא ראו בנאים, לא הביאו בטון, יום אחד יש שתיים ויום אחרי זה שלוש. ומה זה הדבר הזה? אה? למי היה אינטרס? אני אגיד לכם מה זה, זה היה ניסוי כלים, הם פשוט רצו לראות אם נשים לב, אם נתמרמר, אם נצא להפגנות וכשהם הבינו שכלום, שבעצם אפשר לעשות הכל ואנחנו פשוט לא נשים לב אז הם באו עם תוכנית יותר גדולה- הם הקימו את מקדונלדס. מישהו ראה פעם סניף של מקדונלנדס נפתח? אה? הם פתאום הופיעו. פעם היה מקדונלדס רק באמריקה, סניף או שניים בצרפת, ובישראל כלום. יום אחד אתה קם בבוקר ואין שכונה שאין בה מקדונלדס, בכל פינה אתה רק רואה את ה"אם" המכוערת שלהם. ולא שיש לי משהו נגד מקדונלדס, שיעשו מה שהם רוצים, אבל מה נעשה אם גם זה היה רק ניסוי כלים למשהו? אה? מה יהיה הדבר הבא? זה יכול להיות הכל, ויום אחד זה פשוט יהיה פה ואנחנו כבר נהייה רגילים- זה יכול להיות ג'ירפות מעופפות שיופיעו לנו יום אחד במטבח וישתו לנו את כל השוקו, וזה יכול להיות מוסיקה חזקה שתהייה בכל הארץ ובכל מקום וכל הזמן נצטרך לצעוק- זה ממש יכול להיות הכל, אז אני לא יודע מה הם מתכננים ומה הולך לקרות פה, אבל אני כן אומר לכם ילדים, שימו לב, שימו לב לשינויים, אל תסתכלו רק לרצפה, תסתכלו גם לצדדים, כי אי אפשר לדעת מה ילד יום.
כשאני קורא את זה, באיחור של כמה שנים טובות, אני חושב שהקטע הזה עוסק כנראה בגאיידמק. לצערי (או אולי לשמחתי- החבר ההוא מחק את העבודה בקמיצ'לי מקורות החיים שלו) , מי שקיבל את ההחלטות בתוכנית הזו חשב שאין שום קשר בין הדמות שהם מנסים לבנות לבין המערכון הזה והאחרים ששלחתי, וככה לא כתבתי מערכונים למר קמיצ'לי.
תגובות