אורי בר-און

ביום רביעי שעבר כבר הייתי מאוד במתח. ההודעה על מי יתקבל לתחרות הישראלית של פסטיבל דוקאביב היתה אמורה להגיע עד יום שישי ה-1.2. ככל שהזמן עבר והודעה כזו לא הגיעה, ההרגשה שלי הפכה יותר ויותר רעה. המנהג הלא כתוב הוא שלמי שמתקבל מודיעים טלפונית ולמי שלא במייל. בשעה 18:00 צלצל הטלפון, הייתי בשיעור צרפתית וראיתי שיחה ממספר לא מוכר המזכיר את המספר של הסינמטק. לא עניתי, אבל בראש כבר דמיינתי- משרדי דוק-אביב נמצאים בסינמטק תל-אביב, זו חייבת להיות שיחה מהם. יצאתי מהשיעור והתקשרתי מיד אל הטלפון ההוא- הסתבר לי שהמנוי שלי לסינמטק נגמר ושאני צריך לחדש אותו. התאפקתי לא להיות אלים כלפי "בן מהסינמטק" וחידשתי את המנוי.

ביום ראשון האחרון סוף כל סוף הודיעו לי שהסרט שלי, "המלך לאטי הראשון", התקבל לפסטיבל ויוקרן במסגרת התחרות הישראלית. הדבר הראשון שעשיתי היה לתת נשיקה ללביא בן גל ,העורך של הסרט, שהיה איתי בחדר העריכה באותו זמן (הוא טוען שנתתי לו שתיים, אבל מי סופר?) הדבר השני היה טלפון לקובי צאיג הצלם והשותף שלי לסרט הזה שנמצא כרגע בלוס-אנג'לס, אני חושב שהוא סלח לי שהערתי אותו באמצע הלילה עם ההודעה הזו.

 
ההתרגשות שלי מהעניין הזה גדולה ויכול להיות שקצת מוזרה למי שלא מצוי בתוך העולם הזה של קולנוע ופסטיבלים, אז אני אנסה להסביר קצת למה בעצם זה כל-כך משמח אותי. דבר ראשון הוא שקבלה לפסטיבל נתפסת כהצלחה. עצם הקבלה היא סוג של חותמת איכות שניתנת לסרט ומאפשרת לו להתגלגל הלאה לפסטיבלים נוספים ולמכירה לרשתות שידור בעולם ביתר קלות.

דבר שני ולא פחות חשוב הוא שפסטיבל דוק-אביב הוא כיף. בשנים האחרונות אני מאוד אוהב להשתתף בפסטיבל הזה כצופה ואני מתאר לעצמי שלהציג בו סרט זו חוויה גדולה אפילו יותר. הסינמטק הוא סוג של מגרש ביתי- ראיתי באולם הזה יותר סרטים ממה שראיתי בכל אולם אחר בחיי. הידיעה שהקרנת הבכורה של הסרט שלי תתקיים בסינמטק תל-אביב עושה לי טוב.

דבר שלישי הוא החשיפה של הסרט. יום הצילומים הראשון של הסרט הזה התקיים באוגוסט 2005, כל-כך הרבה דברים עברו לי בחיים מאז שזה קצת לא יאומן שאני עדיין מתעסק עם אותו הסרט. אחת מהתקוות שלי, אחרי תקופה כל-כך ארוכה של עבודה, היא שהסרט יצפה על-ידי מספר מקסימלי של אנשים. פסטיבל דוקאביב הוא המקום שבו הייתי רוצה שהסרט יקבל את החשיפה הראשונית שלו.

אחת הטענות שלי (וגם של כמה מחברי) כנגד הבלוג הזה היא שהוא לא מספיק אישי. אני מתאר לעצמי שככל שהקרנת הסרט תתקרב, הבלוג, הסמי-מקצועי הזה, יהפוך יותר ויותר אישי.

בטריילר לסרט ניתן לצפות כאן.
רשימת הסרטים שהתקבלו לתחרות ותיאור הסרטים פורסמו בפירוט הכי מלא כאן. בפוסט הבא אני אנסה לספר את מה שידוע לי על שאר הסרטים והקולנוענים בתחרות הזו.